אבן

אבן
אֹבֶןm., only in Du. אָבְנַיִם (b. h., √בן, v. בֵּין, cmp. אֹפֶן) 1) the potters turning implement. 2) the passage of the embryo, vagina. Ex. R. s. 1 (etym.) מקום שהולד נפנה בו (some ed. נקנה incorr.) where the child turns (to come to light). (Oth. etym. v. ibid. a. Sot.11b.

Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. . 1903.

Игры ⚽ Поможем сделать НИР

Look at other dictionaries:

  • אבן-חן — אבן טובה, אבן יקרה {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-אם — (מינרלוגיה) אבן היוצרת את חומרי האם של הקרקע {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-אש — חלמיש, אבן צור {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-דם — סוג של אבן יקרה {{}} …   אוצר עברית

  • אבן גיר — אבן סיד, אבן עשירה בסידן, קרטון, אבן לבנה ורכה {{}} …   אוצר עברית

  • אבן טובה — אבן חן, אבן יקרה, אבן יפה המשמשת בענף התכשיטים {{}} …   אוצר עברית

  • אבן יקרה — אבן חן, אבן טובה, אבן יפה המשמשת בענף התכשיטים {{}} …   אוצר עברית

  • אבן בניין — אבן יסוד, עמוד תווך, אושיות; אבן המשמשת לבנייה {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-חכמים — אבן פלאים דמיונית של האלכימאים, אבן היכולה להפוך מתכות לזהב {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-יסוד — אבן פינה, אבן ראשונה במבנה חדש; עיקר, הנקודה החשובה ביותר {{}} …   אוצר עברית

  • אבן-משחזת — אבן המשמשת להשחזה או לריסוק; אבן ריחיים {{}} …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
… Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”